עת"מ 50346-01-14

תקציר

העתירה, המבקשת לערער על חוקיות הפקעת מקרקעי העותרת לצורך סלילת כביש 7, תימחק. ראשית, העתירה הוגשה מעבר ל-45 הימים הקבועים בסדרי הדין, אולם מאחר שלא היה שיהוי סובייקטיבי מצד העותר ולא חל שינוי נסיבות משמעותי, השיהוי האובייקטיבי אינו סיבה מספקת לדחות את העתירה בנימוקים אלה. שנית, טענת העותרים כי הוועדה המקומית לא קיבלה החלטות כלשהן בנוגע להפקעת אדמותיהם מהווה שינוי מהותי בקו טענתם ולא תיחשב. שלישית, לעותרים ניתנה הזדמנות מספקת להשמיע את התנגדותם להפקעה בשלבים השונים של הליך אישור התכנית ולא נפלו הפרות פרוצדורליות בהפקעת אדמותיהם. כמו כן, הוועדה המקומית הפעילה את שיקול דעתה בבחינת תכנית חלופית שהציעו העותרים, אך דחתה אותה מטעמים תכנוניים תקפים. בית המשפט מדגיש כי אין הוא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של רשות התכנון אלא אם נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטות, שלא היו קיימים במקרה זה. בנוסף, נדחית טענת העותרים כי נדרש הליך חריג לשימוש במחסן הממוקם על הקרקע המופקעת, שכן המחסן רשאי להמשיך ולפעול במסגרת תנאי התוכנית. לבסוף, בהתחשב בכך שהעתירה נעדרת שחר, חויבו העותרים לשלם הוצאות משפט למשיבים.