עס"ק 14/08

תקציר

הפרשה נסובה סביב זכויות השבתון של עובדי המחקר במערכת הביטחון, כפי שהותוו בהסכם קיבוצי משנת 1974 בין ההסתדרות למדינת ישראל. ההסכם מעניק לעובדי מחקר זכות לחופשות שבתון בארץ או בחו"ל לצורך השתלמות, אשר יתרמו לקידומם המקצועי. המדינה, כמעסיק, אחראית לאשר בקשות כאלה. עם זאת, ההסכם קובע כי במהלך תקופת השבתון, העובד אינו זכאי לכל תשלום או מענק מאוצר המדינה, מה שהוביל לסיבוכים כאשר עובדים ביקשו לממש את זכויותיהם בשירות המדינה או בצה"ל, וכתוצאה מכך מה שכונה "העסקה כפולה". כדי להתמודד עם סוגיה זו החליטה נציבות שירות המדינה, בהפעילו את סמכויותיה הסטטוטוריות, בשנת 1977 להקים ועדת שבתון שתבחן ותאשר בקשות לשנת שבתון במערכת הביטחון, ביחידות צה"ל ובמפעלים ומוסדות שאינם משרדי ממשלה. הסדר זה יושם באמצעות מינוי ועדה כזו. העניין הגיע לבתי המשפט כאשר ארגון עובדי המחקר עתר לביטול ועדת השבתון והחלטותיה, בטענה כי היא נעדרת סמכות לפעול והוקמה בניגוד להסכם הקיבוצי. בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכים עם טענות העמותה, והוביל את המדינה לערער על ההחלטה. בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין מקיף של הנשיאה נילי ארד, קיבל חלקית את ערעור המדינה. בית הדין הבהיר כי ההסכם הקיבוצי אינו אוסר על עובדי מחקר לממש את זכותם לשנת שבתון בשירות המדינה. הודגש כי הזכות לשנת שבתון היא זכות כלכלית שמטרתה לקדם את מטרותיו המקצועיות של העובד ולהביא תועלת פוטנציאלית למקום העבודה. בית המשפט הכיר בפררוגטיבה המנהלית של המדינה להיטיב עם העובדים מעבר לאמור בהסכם הקיבוצי, דבר שניתן לעשות באמצעות חוזי עבודה פרטניים או הליכים במקום העבודה. בכלל זה, הזכות לכפל תגמול כספי מהמדינה בתקופת השבתון, כפי שאישרה נציבות שירות המדינה בהחלטתה. באשר לחוקיותה של ועדת השבתון, קיבל בית המשפט את טענת המדינה כי הוועדה הוקמה כדין על סמך החלטת נציבות שירות המדינה ובמסגרת סמכותה המנהלית של המדינה כמעסיק. חזקת חוקיות הפעולות המנהליות שהקימו את הוועדה לאורך השנים לא הופרכה. עם זאת, בית המשפט מצא כי סמכותה של הוועדה במינויה משנת 2003 חרגה מהסמכויות שהוענקו לה, שכן הוטל עליה לאשר בקשות לשנת שבתון בישראל, מבלי להגביל את היקפה להסדר הכללי המאושר. לפיכך, החלטות ועדת השבתון משנת 2003 ואילך נחשבו תקפות רק ככל שהן נוגעות לבקשות במסגרת החלטת נציבות שירות המדינה. השופטים ורדה וירט-ליבנה ויגאל פליטמן הסכימו עם חוות הדעת והתוצאה שהציע הנשיא ארד. בנוסף, הצטרפו לדעת הרוב נציגי הציבור מר שלום חבשוש ומר חיים קמיניץ.