ס"ע 8607-06-10

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על החלטת בית הדין המשמעתי של בזק לפטר את התובע, עובד קבוע של בזק בעל ותק רב, בעילה של התנהגות בלתי הולמת חמורה. התובע טען למספר טעויות פרוצדורליות וביקש השבה יחד עם פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. פסק הדין מתייחס תחילה לאופיו של בית הדין למשמעת, וטוען כי הוא אינו מוסד בוררות ולכן אינו כבול לאותן מגבלות כמו פסקי בוררות. במקום זאת, מדובר בבית משפט "פנימי" שהוקם בהסכם קיבוצי, וניתן לערער על החלטותיו בעילה של חריגה מסמכות, פגיעה בצדק הטבעי או הטלת עונש בלתי סביר. לאחר מכן, פסק הדין בוחן כל אחת מטענות התובע בדבר טעויות פרוצדורליות ומוצא שרובן אינן משכנעות. היא מדגישה כי בית הדין המשמעתי אינו כבול לסדרי דין רגילים ולדיני ראיות, וההליכים שננקטו היו ראויים בהתחשב באופיו המוסכם והגמיש של ההליך המשמעתי. עוד צוין בפסק הדין כי החלטת בית הדין לא התבססה על בדיקת פוליגרף, והסכמת התובע לבדיקה הייתה מרצון. באשר לעונש, נקבע בפסק הדין כי לבית הדין המשמעתי הייתה סמכות לפטר את התובע בשל חומרת העבירה, אשר נופלת תחת הקטגוריה הרחבה של "התנהגות בלתי הולמת". כמו כן, שלילת הזכויות הפנסיוניות לא הייתה בסמכותו של בית הדין, והתובע זכאי לזכויותיו הפנסיוניות על פי החוק וההסכמים הקיבוציים. עם זאת, בית המשפט מוצא את החלטת הנתבעת לחזור בה מהצעתה לשלם לתובע פנסיה לפי מסלול מסוים (15-45) לאחר שהתובע הודיע על כוונתו לערער על פסק הדין, כחוסר תום לב. הנתבע מצווה לחשב את זכויותיו הפנסיוניות של התובע על פי המסלול האמור, והתובע יכול לבחור לקבל זכויות אלה, בכפוף לתנאים מסוימים. עוד נקבע בפסק הדין כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים נוספים, שכן ההסכם הקיבוצי בין הנתבעת לעובדיה קובע כי הפרשות לקופות גמל מחליפות פיצויי פיטורים. לבסוף, בית הדין דוחה את תביעת התובע להשבה ומציין את הזמן שחלף מאז פיטוריו ואת הימנעותו של התובע מלבקש צו מניעה זמני. גם התביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחית, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו. לתובע ניתנת זכות ערעור על החלטת בית הדין הארצי בתוך 30 יום.