תא"ק 7081-07-14

תקציר

מדובר בהחלטה בשלוש בקשות הנוגעות לתביעה לפסק דין מקוצר שהגיש התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, נגד שלושת הנתבעים: מ. דיים בע"מ, מר שימר וגב' שימר. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי גב' שימר, מבקשת למחוק את הכותרת, ואילו שתי הבקשות האחרות, שהוגשו על ידי מ. דיאם בע"מ ומר שימר, מבקשות רשות להתגונן. הבקשות נובעות מסכסוך כספי בין הבנק התובע לבין הנתבעים, שבמרכזו מספר חשבונות בנק והחוב שבא בעקבותיהם. ההחלטה מתמקדת בעיקר בשאלה האם טענות הנתבעים ניתנות לתביעה, בהתחשב בהליכים משפטיים קודמים בין הצדדים ובדרישה לסכום כסף קבוע לצורך פסק דין מקוצר. בית המשפט מגיע למסקנה כי בקשות הנתבעים אינן עומדות בקריטריונים למחיקת הכותרת, שכן הסכום הנתבע נחשב קבוע ונתמך בראיות בכתב. באשר לבקשות רשות להתגונן, בית המשפט בוחן את מושג ההשתק, לרבות השתק עילה והשתק חברה, כדי לקבוע אם הנתבעים מנועים מלהעלות טענות מסוימות. השופט קובע כי מספר תביעות, כגון אלה הקשורות להסתמכות, חיובי ריבית מופרזת ומימוש ביטחונות קצרים, נדחות בשל השתק החברה, כפי שהוכרעו בעבר בפסק דין. עם זאת, חלק מהתביעות, לרבות רשלנות בהחזקת יהלומים וגביית דמי שמירה, מותרות, שכן הן לא הועלו או הוכרעו בהליך הקודם. בנוסף, בית המשפט נותן רשות להתגונן בסוגיית חיוב הנתבעת מס' 1 (מ. דיים בע"מ) בגין רכישת דירה, שכן מדובר באירועים חדשים שלא היו ידועים בהליך הקודם. השופט מדגיש כי רשות ההתגוננות מוגבלת ומותנית במתן ערבות, ואם לא תתקיים, יינתן פסק דין למלוא סכום התביעה.