ע"פ 558/97

תקציר

בעניינו של המערער שנהג ברחוב גושן בקריית מוצקין ביום 9.1.93, נתן השופט ט' אור פסק דין באישומים של גרימת מוות ברשלנות. המערער פגע והרג את הלה קבידאל במעבר חצייה. בתחילה זוכה בית המשפט לתעבורה, שטען כי גם במהירות סבירה של 40 קמ"ש לא ניתן היה למנוע את התאונה, פסק דין זה בוטל על ידי בית המשפט המחוזי. האחרונה ביססה את החלטתה על עדותו של בנו של המערער, שטען כי ראה את המנוח על המדרכה ממרחק של 10-7 מטרים, דבר המצביע על כך שהמערער יכול היה לעצור בזמן. עם זאת, השופט אור הבהיר כי הבחנתו של הבן אינה מדויקת בהתחשב במרחק האמיתי של הרכב, אך עם זאת אישר את ההרשעה בהתבסס על גורמים אחרים. הניתוח הדגיש כי אי הבחנת המערערת במנוח ממרחק מספיק, יחד עם נהיגה במהירות בלתי סבירה ואי האטה בעת התקרבות למעבר חצייה, הפרו את תקנות התעבורה. פסק הדין הדגיש את הצורך של נהגים להתאים את מהירות הנסיעה בהתאם לנוכחות הולכי הרגל ולתנאי הדרך הספציפיים, במיוחד במעברי חצייה. חרף חילוקי דעות מסוימים עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי, הגיעו השופט אור והשופטים המלווים אותו למסקנה כי רשלנותו של המערער תרמה במישרין לתוצאה הקטלנית, והביאה לדחיית הערעור ולאישור ההרשעה.