תמ"ש 10560/97

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב הבקשה להכריז בדיעבד על חסוי כבלתי כשיר. המבקשים מבקשים הצהרת אי כשירות מיום 1.12.94 או כל מועד אחר שיקבע בית המשפט, בתגובה לתביעה כספית שהוגשה נגד החסוי. בעוד שלבית המשפט יש סמכות להכריז על אדם כפסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, השאלה המכרעת היא האם ניתן להחיל הצהרה זו רטרואקטיבית. בית המשפט מכיר בכך שלשון החוק עמומה לגבי מועד החלתו, ומשאירה מקום לשני הפרשנויות. עם זאת, המסקנה היא כי הכרזה רטרואקטיבית עלולה להוביל לפגיעה בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לרבות זכויות קניין, כבוד האדם ופרטיות. יתר על כן, הכרזה כזו תיצור מורכבות משפטית ותפגע בוודאות המסחרית, ותשפיע על צדדים שלישיים שקיימו אינטראקציה עם הפסול במהלך התקופה הרטרואקטיבית. בית המשפט מדגיש כי את תכלית ההגנה על האדם חסר היכולת ונכסיו ניתן להשיג באמצעים חלופיים הפוגעים בזכויות יסוד במידה פחותה. לפיכך, הבקשה להצהרה רטרואקטיבית על אי כשירות נדחית. תחת זאת, מציע בית המשפט כי כל פעולה משפטית שננקטה על ידי החסוי תיבחן לגופה, בהתחשב במצבו הנפשי של החסוי בעת ביצוע העסקה.