עת"מ 2521/05

תקציר

בית המשפט מקבל את העתירה להורות למשיבה להעניק אשרת עבודה לעותרת מס' 1, מטפלת סיעודית מהפיליפינים, ולאשר את העסקתה אצל העותרת מס' 2, ניצולת שואה ומעסיקה, למשך שנה. ההחלטה מתבססת על שיקולים הומניטריים ועל הנסיבות החריגות של המקרה. העותרת מס' 1 מטפלת במסירות בעותרת מס' 2, המצויה במצב בריאותי לקוי, מזה 9 חודשים, יוצרת קשר חזק ומספקת תמיכה כה נחוצה. בשל מצבה הפיזי והנפשי של העותרת מס' 2, סיום העסקתה של העותרת מס' 1 עלול להרע משמעותית את מצבה. בית המשפט, בהסתמך על פסיקות קודמות, מדגיש את חשיבות ההגנה על שלומם ובריאותם של מטופלים במצבים כאלה, במיוחד כאשר קיים קשר הדוק בין המטופל למטפל. במקרה דנן, חוות הדעת של רופא ועובד סוציאלי מאשרות כי החלפת מטפל תגרום נזק חמור לעותרת מס' 2. בעוד שהעותרת מס' 1 אינה עומדת בקפדנות בדרישות החוק, בית המשפט קובע כי הנסיבות החריגות מצדיקות הארכת אשרת השהייה והיתר העסקתה. המשיב חויב לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.