ת"א 9922-10-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הבורר ולאשר אותה במקומה. הנימוקים להחלטה זו מבוססים על העילות המצומצמות להתערבות בפסק בוררות כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות. השופט מדגיש את היקפה הצר של הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות, שמטרתה לכבד את האוטונומיה של הליך הבוררות ולהימנע מהתייחסות לבית המשפט כערכאת ערעור. מאחר שפסק הבורר ניתן על ידי בורר שמונה כדין, על בסיס הסכם בוררות תקף, ולצדדים ניתנה הזדמנות להציג את טענותיהם וראיותיהם, אין מקום לבטלו. בעוד המבקשת טוענת לטעות משפטית בפסק הבוררות, השופטת מציינת כי הבוררת הגיעה למסקנה סבירה של מסקנותיה המשפטיות, לרבות אי תחולת הפיצוי המוסכם במקרה זה. פסק הבוררות אינו סותר פסקי דין כלשהם של בית המשפט ואינו נוגד את תקנת הציבור. לפיכך, בהיעדר עילת ביטול חוקית, מאשר בית המשפט את פסק הבורר ומורה למבקש לכסות את הוצאות המשיב, בסך 12,000 ₪. פסק דין זה יינתן לשני הצדדים על ידי המזכירות, והתיק ייסגר.