ע"ב 2880/04

תקציר

בית המשפט אינו מוצא פגם בהחלטה להשעות את התובע, מורה שהואשם ברכישת עבודות אקדמיות רבות והגשתן כשלו לצורך קבלת תואר אקדמי. טענתה העיקרית של התובעת טענה לאפליה בשל מדיניות כביכול של נציבות שירות המדינה שלא להשעות "מורים פשוטים". בית המשפט אינו מוצא כל ראיה למדיניות כזו, ומגיע למסקנה כי טענה זו אינה מבוססת. עוד טען התובע כי נציב שירות המדינה לא שקל כראוי את טענותיו ולא נימק את ההחלטה במידה מספקת, אך בית המשפט מצא כי הנציב מילא אחר התנאים הפורמליים הנדרשים, שקל את הגורמים הרלוונטיים וסיפק הסבר כדין והולם. זאת ועוד, חומרת מעשיו הנטענים של התובע, השפעתם על מערכת החינוך והצורך לשמור על אמון הציבור בה היו כולם שיקולים סבירים. בית המשפט מדגיש כי לנציב שיקול דעת במקרים כאלה ואין תפקידו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו. ההחלטה להשעות את התובע הייתה סבירה, מידתית והתקבלה בתום לב; לפיכך, התביעה נדחית. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 1,500 ₪, ולשני הצדדים זכות ערעור תוך 30 יום.