בע"מ 4862/23

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת המבקש לחופשה לצורך ערעור על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיכוב ביצוע. השופט קבע כי בקשת המבקש לא עמדה בקריטריונים לסעד זמני ולא הוכיחה נסיבות שימנעו עיוות דין. כמו כן, נמצא כי המבקש לא גילה תום לב בעניין, לאחר שנקט בעבר בטקטיקות שיהוי והפגין חוסר דחיפות בהגשת הבקשה הנוכחית. השופט הסכים עם קביעת בית המשפט המחוזי כי האינטרסים של המבקש אינם עולים על אלה של המשיב ורוכשי צד ג', ששילמו עבור הדירה הנדונה. גם טענות המבקש נתפסו כבלתי מספקות וכבלתי צפויות להצליח, שכן הן התמקדו בעיקר בתקיפת הסכם מכר, שלא היה רלוונטי לתביעת הפינוי הקניינית הנוכחית. בסופו של דבר קבע השופט כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה צודקת ואינה מצדיקה פגיעה חמורה, חריגה ובלתי הפיכה במבקש – דרישה למתן רשות ערעור. עם זאת, השופטת גילתה הקלה בכך שהאריכה את מועד הפינוי ל-12 ביולי 2023, כדי לתת למבקש זמן נוסף להיערך. בקשת רשות הערעור נדחתה, למעט דחיית מועד הפינוי, ולא נפסקו הוצאות.