עפ"ת 1545-12-17

תקציר

ערעורי התביעה וההגנה על גזר דין שנגזר על נהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה קלה בגוף וברכוש נדחו. בית המשפט לא מצא כל פגם בקביעת אזור הענישה ההולם על ידי בית משפט קמא, אשר תאם את מדיניות הענישה המחמירה בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים. בית המשפט דחה גם את הטענות להקלה בעונש בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם והיעדר ההוכחה הנטענת לגבי משך האור האדום ממנו התעלם הנאשם. זאת ועוד, בית המשפט סירב להתערב בהיבט הפיצויי של העונש, וציין כי הוא לא נדון בבית משפט קמא וכי פקודת התעבורה אינה מאמצת במפורש את הוראות הפיצוי שבחוק העונשין. ההחלטה הדגישה את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בתיקי תאונות דרכים, והעונש שהוטל נתפס כגישה מאוזנת המאזנת בין האינטרס האישי של הנאשם לבין האינטרס הציבורי. כתוצאה מכך, פסק דינו של בית משפט קמא נותר על כנו, והנאשם חויב להתייצב בשירות בתי הסוהר במועד קצוב לריצוי עונשו.