ע"א 35670-02-22

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של גולדמן (מס' 35670-02-22) ומקבל את ערעורו של גלאון (מס' 33007-03-22), וקובע כי גולדמן לא הוכיח די הצורך את נזקיו שנבעו ממצגי השווא של גלאון לפיהם השקעה בנדל"ן היא הזדמנות בטוחה ונטולת סיכון. גולדמן דרש את התשואות המובטחות מגלאון, שהאחרונה הטעתה את גולדמן להאמין שהן מובטחות, אך בית המשפט קבע כי תשואות אלה אינן סבירות ואינן מובטחות על ידי גלאון. החלטת הרוב פוסקת לגולדמן פיצוי השווה לתשואה שנתית נטו של 2% לשנה, דבר שבית המשפט קמא מצא לנכון, ואילו דעת המיעוט גורסת כי יש להפחית סכום זה עוד יותר בשל אחריותו החלקית של גולדמן לאי הערכת סיכוני ההשקעה. פסק הדין מבחין גם בין התחייבויותיהם של משיבים שונים המעורבים במצג השווא. יוסף ואיתי גלאון, שניהלו שיחות עם גולדמן, נושאים באחריות אישית לאחר שהציגו בפניו מצגי שווא. עם זאת, איתי גלאון, בעל מניות, אינו נושא באחריות שכן מעורבותו האישית במצגי השווא לא הוכחה. פסק הדין מבטל את כתב האישום שניתן נגד איתי גלאון. התוצאה היא שערעורו של גולדמן נדחה, וערעורו של גלאון מתקבל בחלקו, תוך שינויים בחבות ובפיצוי שנקבעו על ידי בית המשפט קמא. ההחלטה מתקבלת מבלי להורות הוצאות למי מהצדדים, ויש להשיב להם את הערבויות שהופקדו על ידי המערערים.