ע"א 3694/99

תקציר

בית המשפט העליון פסק לטובת המערערים, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והותיר את התיק להמשך הליכים. התיק עסק בסכסוך על ליקויי בנייה בדירה והפרה לכאורה של חוזה רכישה עקב יתרות שלא שולמו. המערערים טענו כי קיימים ליקויי בנייה וביקשו פיצויים, ואילו המשיבים טענו מנגד בביטול החוזה בגין אי תשלום. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי המערערים הפרו את החוזה בכך שלא שילמו את מלוא מחיר הרכישה, ובכך הצדיקו את ביטול החוזה. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי השיהוי הניכר של המשיבים במימוש זכות ביטול החוזה, בשילוב עם יתרת החוב המינימלית בסך 5,000$ ביחס לשווי החוזה הכולל, הופכים את הביטול לבלתי צודק. בית המשפט הדגיש כי חזרה על הארכת מועד התשלום ועיתוי הודעת הביטול, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הציעה טקטיקות לשיבוש טענות המערערים ולא אכיפת חוזה של ממש. בית המשפט ציין כי חלף זמן משמעותי – ארבע שנים – מאז תפסו המערערים את החזקה ומתח ביקורת על היעדר ביטול במועד לאחר שנודע על ההפרה. גורמים אלה תרמו למסקנה כי ביטול החוב אינו צודק, במיוחד לאור הסעדים החלופיים העומדים לרשות המשיבים להשבת החוב. משכך, התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון כראוי בטענות המערערים. בית המשפט פסק הוצאות גם למערערים.