ענ"פ 3966-09-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בסמכות לעצור עד, במקרה זה קטין, שזומן לחקירה במשטרה. ההגנה טענה כי המעצר היה בלתי חוקי שכן המשטרה לא הוכיחה את נחיצות עדותו של הקטין ולא הוציאה זימון רשמי. עם זאת, בית המשפט מצא כי למשטרה היה יסוד סביר לחשוד כי הקטין יכול למסור מידע על עבירה וכי התחמקותו מעידה על חוסר שיתוף פעולה. על פי גזר הדין, סעיף 68 לחוק המעצרים מעניק סמכות לעכב עד במקום מגוריו אם קיים חשד סביר למעורבותו ולהתחמקות מהמשטרה. פרשנותו של חוק זה, כפי שהציע המשיב, עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת ועם תכלית החוק. מכאן, שלמשטרה הייתה סמכות לעצור את המערער, והתנגדותו האקטיבית והפסיבית הייתה בלתי חוקית. יתר על כן, גם אם נמצא כי המעצר אינו חוקי, לא ניתן היה לראות באיומיו ובהתבטאויותיו של המערער כלפי השוטר התנגדות סבירה. אשר על כן, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית משפט קמא מתקבל.