ת"א 66655-10-21

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, מתווך במקצועו, לא עמד בדרישות לקבלת דמי תיווך מהנתבעים. ראשית, לתובעת לא היה הסכם תיווך חתום עם הנתבעים, שהינו דרישה קוגנטית לפי חוק המתווכים. בית המשפט קבע כי גם אם הייתה היכרות מוקדמת בין התובע לנתבעים, אין בכך כדי לשלול את הצורך בהסכם בכתב. שנית, התובע לא הוכיח כי הוא היה הגורם היעיל בעסקה שהובילה את הנתבעים לרכוש את הדירה. התובעת לא החזיקה בשליטה על המשא ומתן, וניכר פער זמנים משמעותי ומעורבות של גורמים אחרים במהלך ההליך. כמו כן, קיים פער בין העסקה שהוצגה לבין ההסכם הסופי, דבר המצביע על מעורבותו המינימלית של התובע. עוד ציין בית המשפט כי התובע והנתבעים מעולם לא הסכימו על היקף דמי התיווך, והתובע לא הביא ראיות מספיקות לקביעת הסכום. טענתה החלופית של התובעת המבוססת על חוק מס הכנסה נדחתה, שכן חוק המתווכים הוא חוק ספציפי המסדיר דמי תיווך. לבסוף קבעה השופטת כי התנהלות הנתבעים לא עלתה כדי חוסר תום לב. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪.