רע"א 922/06

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך בין מבקש למשיב על הלוואה שלא נפרעה שהמבקש נטל מהמשיב לפני קרוב לעשרים שנה. ההלוואה הובטחה במשכנתא על חנותו ורכבו של המבקש. בעקבות אי פירעון ההלוואה על ידי המבקש, הגיש המשיב תביעה והשיג פסק דין המורה למבקש לשלם 97,971.71 ₪ בתוספת ריבית. התיק הועבר ללשכות הוצאה לפועל שונות והמבקש ביקש תביעת "פרעתי", אשר נדחתה על ידי לשכת ההוצאה לפועל. הן המבקשת והן המשיב ערערו על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר נדחה אף הוא. לאחר מכן הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרונה זו בערכאה גבוהה יותר, בטענה כי קיימים פסקי דין סותרים באשר לאופיו של הפורום המוסמך להכריע בטענותיה בעניין החנות, וכי הליכי לשכת ההוצאה לפועל התנהלו באופן בלתי הוגן. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי היא אינה מעלה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית וכי החלטות הערכאות הקודמות בעניינים עובדתיים צריכות לעמוד, שכן ערכאת ערעור אינה צריכה להתערב בדרך כלל בעניינים אלה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המבקש בדבר מרמה ומעשים פליליים שביצע המשיב צריכות להיות מופנות כלפי רשויות החקירה, ולא הועלו בבקשה זו. המבקשת גם לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.