עע"מ 6352/01

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה הנוגע למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות ייעודי, התייחס בית המשפט העליון למחלוקת סביב תחולת מכרז שניתן תחילה לחדשות 24, תאגיד שלא עמד לכאורה בתנאי הסף הנדרשים. המערערת, לאחר שהפסידה במכרז, ערערה על הזכייה בטענה שחדשות 24 לא עמדו בתנאי ה"ישראליות". תנאי זה דרש כי לפחות שני שלישים מכל גרעין שליטה בתאגיד יוחזקו בידי אזרחים ותושבים ישראלים. המקרה הדגיש את החשיבות של קביעת היכולת בפועל של גופים להשפיע על פעילות התאגיד. בית המשפט בחן גישות שונות להערכת האחזקות והשליטה בגופים המעורבים, תוך שימת דגש על פרשנות מהותית של "שליטה" מעבר לבעלות מספרית גרידא. בית המשפט העדיף את "שיטת המכפילים", הבוחנת החזקות עקיפות באמצעות רשתות תאגידיות כדי לברר בעלות ישראלית, על פני שיטת "בעל השליטה" המייחסת שליטה לגוף אחד, תוך התעלמות מהשפעה זרה פוטנציאלית. שיטה זו הובילה לקביעה כי הגופים הישראלים החזיקו רק ב-53% ממניות הבכורה – חסרון משמעותי משני השלישים הנדרשים. מניות הבכורה העניקו זכויות שליטה משמעותיות, מה שמעיד על כך שחדשות 24 לא עמדו בדרישות המהותיות של המכרז. משכך, ביטל בית המשפט את זכייתה של חדשות 24 והורה על בחינה מחודשת של הצעת המערערת להבטחת עמידתה בתנאים המתוארים. מקרה זה הדגיש את הצורך בהוראות מדויקות במסמכי המכרז למניעת אי-ודאות פרשנית, והדגיש את האינטרס הציבורי הרחב יותר להבטיח עמידה אובייקטיבית במכרזים הקשורים לתקשורת נוכח השפעתם על השיח הציבורי והפצת המידע.