ת"פ 14190-03-19

תקציר

פסק הדין דן במדיניות הענישה בעבירות של העסקת שוהים בלתי חוקיים בישראל. השופט בוחן מקרים קודמים ואת העונשים המקבילים להם, החל מעבודות שירות ועד מאסר, קנסות ומאסרים על תנאי. חומרתן של עבירות אלה מודגשת, במיוחד בכל הנוגע לסיכוני ביטחון והצורך להרתיע מעסיקים. במקרה הספציפי הנדון, הנאשם, רמי, העסיק שוהים בלתי חוקיים במשך שבועיים באופן מתוכנן. השופט מציין כי היעדר הרשעות קודמות ורקע ביטחוני נקי אינם פוטרים את ראמי מעונש. למרות שהתביעה לא ייחסה כתב אישום לתקופת ההעסקה בכתב האישום, השופט רואה את משך הזמן כגורם מחמיר. השופט קובע את טווח הענישה בין חודשיים לשישה חודשי מאסר. באשר לשאלת ההרשעה מדגישה השופטת כי העבירה של רמי מהווה סכנה לציבור וכי התכנון המוקדם שלו מצביע על היעדר הרשעה. השופט גם אינו מוצא ראיות מוחשיות לנזק הפוטנציאלי שנגרם מהרשעה, ולכן אין צורך להימנע מכך. בהתחשב בגילו הצעיר של רמי, עברו הנקי והמפגש הראשון עם החוק, השופט גוזר עליו חודשיים מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, לצד קנס של 5,000 שקל. בנוסף, מוטל עונש מאסר על תנאי של שלוש שנים. לרמי הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.