ת"פ 34838-01-14

תקציר

איש חמאס הורשע בשתי עבירות: חברות בארגון טרור והפעלת רכוש למטרות טרור. העונש המרבי על העבירה הראשונה הוא חמש שנות מאסר לפי הפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948. העבירה השנייה הינה עבירה על חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, שהעונש המרבי עליו הוא 10 שנות מאסר ו/או קנס של פי עשרים מהקנס הבסיסי לפי חוק העונשין (כ-5 מיליון ש"ח). הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בשני הסעיפים. בגין העבירה הראשונה קבע בית המשפט טווח ענישה הולם של 9-24 חודשים בהתבסס על מקרים קודמים. בגין העבירה השנייה ביקשה המדינה טווח של 24-48 חודשים, ובית המשפט הסכים לכך. כעת על בית המשפט לקבוע מהו העונש ההולם בטווח זה. בית המשפט שקל את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. בית המשפט קבע כי העבירות תוכננו לאורך תקופה ארוכה והיה להן מניע אידיאולוגי משמעותי. הנאשם מילא תפקיד בולט בשתיים מתוך שלוש העבירות וגרם לו נזק פוטנציאלי חמור. בית המשפט לא מצא נסיבות מקלות ושקל את חוסר החרטה של הנאשם. היא הגיעה למסקנה כי הרתעה אישית והרתעה כללית מחייבות עונש בקצה העליון של הטווח. על הנאשם נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל, ועוד שישה חודשים בגין מאסר על תנאי קודם, ובסך הכל נגזרו עליו 46 חודשי מאסר. כמו כן הוטל על בית המשפט שנת מאסר על תנאי וקנס של 200 אלף שקל. גזר הדין נכנס לתוקף בינואר 2014, ולצדדים הייתה זכות ערעור לבית המשפט העליון.