ע"מ 48642-02-14

תקציר

המערערת, אמות השקעות בע"מ, הינה חברה תושבת ישראל העוסקת במקרקעין. אמות קנדה, חברת הבת בבעלותה המלאה, מכרה נכס בקנדה ברווח וחילקה את הרווח כדיבידנד לאמות השקעות. אמות השקעות מבקשת לקזז את הפסדיה העסקיים השוטפים כנגד הדיבידנד שהתקבל מאמות קנדה, לפני זיכוי המס הזר ששולם על הדיבידנד כנגד המס הישראלי הפוטנציאלי. המשיב, פקיד השומה למפעלים גדולים, טוען כי יש לקזז תחילה את ההפסד העסקי כנגד הכנסות הדיבידנד, ורק לאחר מכן ניתן להחיל את זיכוי המס הזר. בית המשפט מצדד במשיב וקובע כי יש לחשב את ההכנסה החייבת מהדיבידנד הזר לאחר ניכוי הוצאות והפסדים על פי הדין הישראלי. כוונת המחוקק מאחורי הסעיפים הרלוונטיים בפקודת מס הכנסה ברורה, וסדר הפעלת ההוראות הגיוני וקוהרנטי. לפיכך, על אמות השקעות לקזז תחילה את הפסדה העסקי כנגד הכנסות הדיבידנד, ורק לאחר מכן תוכל ליהנות מזיכוי המס הזר. מסקנה זו נתמכת בלשונה הפשוטה של הפקודה, הקובעת כי זיכויים ניתנים כנגד המס הישראלי על ההכנסה החייבת. יתר על כן, הפקודה דורשת במפורש קיזוז הפסדים כנגד הכנסה, וקובעת חריגים לכלל זה שאינם חלים במקרה זה. ניתן להבחין בפסיקה קודמת שאפשרה לנישומים לשמור הפסדים לשימוש עתידי, שכן מדובר במצבים בהם קיזוז הפסדים היה שולל את התמריץ העומד מאחורי עידוד חקיקתי מסוים. כאן, הזיכוי בגין מסים זרים אינו תמריץ, אלא שיטה למניעת כפל מס, שאינו ישים במקרה זה. בית המשפט מדגיש כי דרישת קיזוז הפסדים בשלב קביעת ההכנסה החייבת היא חלק בלתי נפרד ממערכת המיסוי הכוללת בישראל, ואי עשיית כן תגרום להפסד כלכלי לקופה הציבורית. לבסוף, בית המשפט מציין כי הספרות המקצועית בישראל תומכת בעמדת המשיב. אשר על כן, הערעור נדחה, וחברת אמות השקעות חויבה בהוצאות המשפט של המשיב בסך 10,000 ₪.