ת"פ 35196-11-20

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת למקרה בו הורשע הנאשם בעבירת אלימות, ליתר דיוק גרימת חבלה בכוונה. האירוע המדובר התרחש בעקבות ויכוח טריוויאלי בין הנאשם למתלונן, במהלכו דקר הנאשם את המתלונן מספר רב של פעמים באמצעות מברג בעת שהאחרון ניסה להימלט וגרם לו לחבלה משמעותית. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה והדגיש את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני שימוש בכוח ובאלימות בחברה, במיוחד בתגובה לסכסוכים קלים. השופט הדגיש את הערכים המוגנים של ביטחון אישי, בריאות ושלמות הגוף, והדגיש את חומרת הפגיעה. עיון בפסיקה הרלוונטית העלה מגוון רחב של עונשים על עבירות דומות, בדרך כלל עונשי מאסר. בקביעת העונש ההולם שקל בית המשפט נסיבות מחמירות ומקלות שונות. אלה כללו את התכנון המקדי, אופי הטיעון וחלקו של המתלונן בו, כמו גם מצבו הנפשי של הנאשם והשפעת העבירה על הקורבן. באיזון בין גורמים אלה, קבע בית המשפט את טווח הענישה שבין 30 ל-66 חודשי מאסר. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שלושים חודשי מאסר, שעליהם הוטל להתחיל מיום מעצרו. בנוסף, הוטלו עליו עשרה חודשי מאסר על תנאי, כלומר הנאשם לא ירצה את התקופה הנוספת אלא אם ישוב ויפגע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. השופט גם הורה לנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 5,000 שקל. גזר הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, כאשר זכות הערעור שמורה לשני הצדדים.