דנג"צ 6142/19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי של דנג"ץ 6142/19 (החלטה)** **א. מבוא:** החלטה זו של בית המשפט העליון (כב' הנשיאה א' חיות) עוסקת בבקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 5527/19, אשר דחה עתירה של עמותת "דרכנו - יוצאים לפעולה" (להלן: "המבקשת"). העתירה נסובה על החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפיה פעילותה של המבקשת מהווה "פעילות בחירות" כהגדרתה בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), ועל כן עליה להירשם כמ "גוף פעיל בבחירות". **ב. עובדות רלוונטיות להחלטה:** 1. **הליך מקדמי:** במהלך הבחירות לכנסת ה-21, עתרה מפלגת הליכוד ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לצו מניעה נגד המבקשת, בטענה שפעילותה מהווה "פעילות בחירות" המחייבת רישום כמ "גוף פעיל בבחירות" לפי סעיף 10ג(א) לחוק. הבקשה התקבלה, והמבקשת נדרשה להירשם או להימנע מפעילות. 2. **הליכים בבג"ץ:** לאחר התפזרות הכנסת ה-21, עתרה המבקשת לבג"ץ נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות, אך העתירה נמחקה בהסכמה, לאור הסכמה על הגשת בקשה להכרעה מוקדמת (Pre-ruling) ליו"ר ועדת הבחירות. 3. **הכרעה מוקדמת:** המבקשת הגישה בקשה להכרעה מוקדמת לגבי פעילותה המתוכננת לקראת הבחירות לכנסת ה-22. פעילותה כללה עידוד הצבעה בקרב "הרוב המתון והרדום" וקידום שיח ציבורי בנוגע לסדר יום אזרחי-דמוקרטי. 4. **החלטת יו"ר ועדת הבחירות:** יו"ר ועדת הבחירות קבע כי פעילותה המתוכננת של המבקשת עולה כדי "פעילות בחירות" לפי סעיף 1(4) לחוק (תעמולה להשפיע על בוחרים להצביע בעד או נגד רשימת מועמדים מסוימת). נקבע כי הביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" אינו מתייחס לרשימה אחת בלבד, אלא לרשימות מוגדרות וברות זיהוי. נקבע כי מסרי המבקשת, גם ללא אזכור מפורש, נועדו להשפיע על הבוחרים להצביע נגד רשימות מסוימות, וביתר שאת נגד הליכוד. 5. **פסק הדין בבג"ץ:** בית המשפט העליון (השופטים סולברג, וילנר, שטיין) דחה את העתירה. נקבע כי יש לבחון את הפעילות מנקודת מבטו של "הבוחר הסביר", וכי בנסיבות העניין, פעילות המבקשת מכוונת נגד הליכוד. הודגש כי אין הכרח להכריע במחלוקת הפרשנית בשאלה האם "רשימת מועמדים מסוימת" יכולה לכלול יותר מרשימה אחת, שכן גם בהתקבל פרשנות המבקשת, העתירה הייתה נדחית. **ג. עילות לבקשת דיון נוסף וטענות הצדדים:** * **טענת המבקשת:** פסק הדין קבע הלכה "חדשה, חשובה, קשה ובעייתית". אי-ההכרעה במחלוקת הפרשנית קיבעה את פרשנותו של יו"ר ועדת הבחירות, תוך פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי, חופש ההתאגדות של תנועות א-מפלגתיות, ויצירת אי-ודאות. * **טענות המשיבים 1, 3, 4 (היועמ"ש, מבקר המדינה, שופט מלצר):** לא נקבעה הלכה. ההחלטה התבססה על נסיבות עובדתיות ספציפיות של המבקשת ועל הצהרותיה. הבקשה נועדה לערער על החלטות קודמות, ולנוכח קיום הבחירות, לדיון הנוסף משמעות אקדמית בלבד. * **טענות המשיבה 2 (הליכוד):** לא נקבעה הלכה. פסק הדין התבסס על מבחן "הבוחר הסביר" על עובדות המקרה. פרשנותו של יו"ר ועדת הבחירות היא הנכונה. **ד. עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בהחלטה:** 1. **תנאי סף לקיום דיון נוסף:** ההחלטה מזכירה ומיישמת את התנאי המרכזי לקיום דיון נוסף, כפי שנקבע בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: **"בפסק הדין מושא הבקשה נפסקה הלכה"**. בנוסף, ההלכה חייבת להיות **"ברורה ומפורשת"** ולהתגלות על פני פסק הדין. 2. **הבחנה בין קביעה עובדתית לקביעת הלכה:** הליבה של החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה נשענת על ההבחנה בין קביעה עובדתית לבין קביעת הלכה משפטית. בית המשפט קובע במפורש כי: * **"אין ממש בטענתה של המבקשת לפיה בפסק הדין נקבעה הלכה באשר לפרשנות הראויה של הביטוי 'רשימת מועמדים מסוימת' בחוק מימון מפלגות."** * **"בית המשפט שב והדגיש כי לצורך הכרעה בעתירה הוא אינו נדרש להכריע במחלוקת הפרשנית..."** * **"פסק הדין קבע כעניין שבעובדה כי מהצהרותיה של המבקשת... 'הבוחר הסביר' היה מסיק כי מסריה של המבקשת מכוונים נגד רשימה מסוימת אחת - הליכוד."** * **"קביעה עובדתית זו אינה עילה לקיום דיון נוסף."** 3. **מבחן "הבוחר הסביר" ככלי פרשני:** אף שהמבקשת טוענת כי קביעת בית המשפט בדבר בחינת הפעילות מנקודת מבטו של "הבוחר הסביר" מהווה חידוש הלכתי, בית המשפט מסייג זאת: * **"המבקשת כלל לא תקפה חידוש זה בבקשתה..."** – כלומר, גם אם היה בכך חידוש, הוא לא היה נושא העתירה שבבסיס הבקשה לדיון נוסף. * **"...ומכל מקום אין מדובר בהלכה אשר עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או בהלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף."** – כלומר, גם אם היה חידוש, הוא לא עמד בתנאי הסף של "קשיות" או "חשיבות" המחייבים דיון נוסף, ובפרט לא היה בו סתירה להלכה קודמת. 4. **פרשנות "רשימת מועמדים מסוימת":** בית המשפט מבהיר במפורש כי לא הכריע במחלוקת הפרשנית בנוגע לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת". בכך, נשמר העיקרון של **"סוגיה זו בצריך עיון"** לעתיד, כאשר סוגיה זו אכן תעלה להכרעה מפורשת. בית המשפט מותיר את הפרשנות לדיון עתידי, ולא "קיבע" או "הנציח" את פרשנותו של יו"ר ועדת הבחירות, כפי שטענה המבקשת. 5. **תכלית החוק ופרשנותו:** אף על פי שהחלטה זו אינה עוסקת בהכרעה פרשנית, היא מתייחסת בעקיפין לתכלית החוק. הליכוד טוענת כי פרשנות יו"ר ועדת הבחירות "מגשימה את תכלית הוראות החוק". בית המשפט, בהימנעותו מהכרעה, משאיר את יישום התכלית הלכה למעשה להמשך הדרך, תוך הדגשת מבחן "הבוחר הסביר" כדרך לבחינת השפעה על הבוחרים. **ה. סיכום:** ההחלטה לדחות את הבקשה לקיום דיון נוסף מתבססת על הקביעה שפסק הדין מושא הבקשה לא קבע הלכה משפטית ברורה ומפורשת, אלא התמקד בקביעות עובדתיות לגבי פעילותה של המבקשת, תוך יישום מבחן "הבוחר הסביר". בית המשפט מבהיר כי אי-הכרעתו במחלוקת הפרשנית בשאלת "רשימת מועמדים מסוימת" מותירה את הסוגיה פתוחה לדיון עתידי, ואין בכך משום קביעת הלכה מחייבת המחייבת דיון נוסף. בהיעדר הלכה מחייבת, אין עילה לקיים דיון נוסף, ועל כן הבקשה נדחתה.