סע"ש 24331-04-20

תקציר

התובע, המייצג את עיזבונה של עובדת לשעבר שנפטרה, הגיש תביעה נגד הנתבעים – חברה בע"מ שהעסיקה את המנוח ואת בעל המניות שלה – לקבלת הטבות תעסוקה שונות. העובד עבד בחברה כרופא תורן מיולי 2010 ועד ספטמבר 2018, אז התפטר מסיבות בריאותיות. בית המשפט פסק לטובת התובע במספר סעיפים. ראשית, בית הדין קבע כי העובד זכאי לגמול שעות נוספות עבור השעות שעבד מעבר ליום העבודה ולשבוע העבודה החוקי. בית המשפט חישב את גמול השעות הנוספות על ידי הכפלת שעות העבודה מעבר למקסימום הקבוע בחוק בשיעור השעות הנוספות המתאים. עוד קבע בית הדין כי העובד זכאי לתשלומים נוספים בגין פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורים בעת התפטרות, דמי הבראה וימי מחלה. החברה חויבה לשלם סכומים אלה, בסך כולל של 235,792 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התפטרות העובד. בית המשפט דחה את תביעות התובעת להפרשות לפנסיה, דמי חגים, חיוב אישי של בעל המניות, הרמת מסך התאגיד, פיצוי בגין עוגמת נפש הקשורה בתנאי העסקה, ופיצוי הלנה (פיצויים נוספים בגין אי תשלום שכר). בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. בנוסף, דחה בית המשפט את התביעה נגד בעל המניות, שכן הוא לא היה המעסיק הישיר ולא הייתה לו כל מעורבות בהעסקתו של המנוח. דרישת התובע להוצאות ושכר טרחת עורך דין נענתה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם 30,000 ₪ בגין הוצאות אלה. לשני הצדדים הייתה אפשרות לערער על פסק הדין של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.