ת"פ 29289-04-18

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפי אישום בגין החזקת סכין שלא כדין והיזק לרכבו של אדם אחר. לכל כתב אישום יש לקבוע מתחם נפרד. הסעיף הראשון מצדיק עונש שנע בין עבודות שירות לשנת מאסר, והשני, עונש שנע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר. נגד הנאשם נגזרו שני עונשי מאסר על תנאי מפסיקה קודמת משנת 2015, שעדיין תקפים. השופט מסכים לבקשת התביעה להטיל עונשי מאסר מותנים חופפים ומצטברים לכל אחד מסעיפי האישום, בנוסף לעונש המאסר הנובע מכתב האישום הראשון. לפיכך, עונש המאסר הכולל בשני כתבי האישום הוא 14 חודשים, וזאת בהתחשב בשני המאסרים הקודמים על תנאי. כמו כן נגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר, שירוצו רק אם יבצע עבירת אלימות בתוך 3 שנים, ו-6 חודשי מאסר אם יבצע עבירת אלימות בתוך 3 שנים. בנוסף, הנאשם ישלם קנס של 1000 ₪ או ירצה 3 ימי מאסר, וישלם 3000 ₪ פיצויים לקורבן האישום השני. השופט מדגיש את חוסר התובנה שהפגין הנאשם ואת אי עמידתו בעבר בהזדמנויות שניתנו לו, ומציין כי גזר הדין נועד לשקף את חומרת מעשיו של הנאשם, להרתיע אותו ולהגן על הציבור. לנאשם שמורה הזכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.