ת"א 64492-05-18

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה אזרחית בה תבעה התובעת (המבקשת) את הנתבעת (המשיבה) בגין בעלות על חלקים מסוימים בנכס, מגרש 3 בגוש 6928, שנרכש על ידי המשיב. המבקשים ביקשו להכריז על עצמם כבעלים של הנכס האמור וביקשו מבית המשפט להורות למשיבה להעביר את החלקים שתבעו על שמם. במקביל, הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני שימנע מהמשיבה לבצע דיספוזיציה כלשהי בנכס עד למתן פסק הדין. המשיבה, מצידה, טענה כי המבקשת הפרה את תנאי הסכם שיתוף הפעולה ביניהם ולכן אינה זכאית לסעד המבוקש. לאחר בחינת הראיות והטענות שהציגו הצדדים, מצא בית המשפט כי המבקשת הוכיחה קיומו של הסכם נאמנות וכי המשיבה לא קיימה אותו. המשיבה גם לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענתה בדבר ביטול ההסכם. אשר לזכותה של המבקשת לאכוף את הסכם הנאמנות, מצא בית המשפט כי המשיבה לא הוכיחה נסיבות כלשהן שיש בהן כדי לשלול את זכאותה של המבקשת. עם זאת, בית המשפט הבחין בין שלוש העסקאות שביצעה המשיבה בנוגע לנכס. בעוד שבית המשפט פסק לטובת המבקשת בעניין עסקת צביק ופולי, הוא דחה את הבקשה לעסקאות שובל ומשעלי בשל היעדר מימון של המבקשת ומחדלים נוספים. בסופו של דבר, נעתר בית המשפט לבקשת המבקש לסעד זמני באופן חלקי, והורה על צו מניעה נגד המשיבה לסילוק הנכס ורישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין. פסק דין זה הותנה בכך שהמבקש יפקיד סכום מסוים בקופת בית המשפט. כל צד היה אחראי להוצאותיו, ופסק הדין היה אמור להיות בתוקף עד להודעה חדשה.