ת"פ 7734-03-22

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בשני סעיפים של פריצה וסעיף אחד של כניסה לדירה בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיפים 406(ב) ו-406(א) לחוק העונשין, בהתאמה. השופט מצא את עדויותיהן של שלוש המתלוננות – אורה מרלי, טלי אזרי ואיתיבין קבדה – אמינות, מתונות ולא מעצימות, והותירו רושם אמין וחיובי. השופט ציין כי הפרטים המהותיים של העדויות עולים בקנה אחד עם הדברים שנמסרו במהלך התשאול הראשוני בזירה. לעומת זאת, הם מצאו את עדותו של הנאשם מדהימה, בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הראיות. השופט ציין כי גרסאותיו השונות של הנאשם לאירועים נעדרות כל ראיה תומכת והן סותרות את עדויות המתלוננים. באשר ליסוד העובדתי של העבירות, מצא השופט כי הנאשם פתח את דלתות הכניסה לדירותיהן של אורה וטלי ונכנס מבלי לדפוק, ובכך ביסס את מעשה הפריצה לדירה. בדירתו של איתביין, הדלת כבר הייתה פתוחה, אך הנאשם אחז בידית והציץ פנימה, כשהוא מספק את המעשה הנדרש לכניסה לדירה. אשר ליסוד הנפשי, קבע השופט כי חזקה על מי שנכנס לדירתו של אחר ללא הסכמה כי עשה זאת בכוונה לבצע גניבה או עבירה אחרת. הנתבע לא סיפק הסבר סביר להימצאותו בדירות, וטענתו כי חיפש חבר בשם שלמה סבג אינה אמינה. השופט הגיע למסקנה כי כוונתו של הנאשם הייתה לגנוב, נתמכת בכך שנכנס לשלוש דירות בזמנים סמוכים ללא כל הסבר מניח את הדעת, כמו גם התנהגותו במהלך האירועים ולאחריהם. השופט הדגיש כי מחדלי חקירה לא זיכו את הנאשם בזיכוי כלשהו, שכן התביעה הציגה ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של הנאשם. בכך הרשיע השופט את הנאשם בשני סעיפים של פריצה וסעיף אחד של כניסה לדירה בכוונה לגנוב.