בש"פ 389/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעניין קנס בסך 500 ₪ שהטיל בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה על מבקש בגין אי קיום החלטת בית המשפט בדבר מפגש משותף בין המשיב, בן זוגם הגרוש וילדם המשותף. המבקש ביקש לבטל את הקנס האמור, אולם השופט קבע כי אין מקום להפעיל את סמכותו לבטל או לשנות את הקנס. הקנס נועד לחייב את המבקש לדבוק בעתיד בהחלטת בית המשפט ולא הוטל עליו עונש בגין עבירות עבר. זאת, משום שהמבקש הוזהר מפני אפשרות של קנס וניתנה לו הזדמנות להציג את עמדתו, והקנס היה יחסי לעבירה. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענות המבקש בדבר הצורך בליווי לפגישה בשל שיקולי בטיחות כבר נדחו על ידי בית המשפט ואינן בגדר הליך זה. בנוסף, התייחסה השופטת לעיכוב בהגשת ההחלטה לעיון, שיוחס לטעות אנוש, והנחתה את היועץ המשפטי לממשלה לחדד נהלים כדי למנוע טעויות כאלה בעתיד. בעקבות זאת החליט השופט כי החלטת בית הדין הרבני והקנס שהוטל יעמדו בעינם.