ע"א 38589-10-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית משפט השלום באשדוד שהורה למערערים לשלם 1,359,377 ש"ח ארנונה, דמי שמירה וכן אגרות מים וביוב עבור נכס הממוקם באשדוד לשנים 2001-2006. בית משפט קמא קבע כי המערערת 1, סלע הבטון, בעלת הנכס, לא העבירה את החזקה ועל כן נותרה חייבת לחוב. השופטת אף הרימה את מסך ההתאגדות והטילה על המערערים 2 ו-3, בעלי המניות של סלע בטון, אחריות לחוב. בית המשפט מצא כי סלע בטון המשיכה להחזיק בנכס, למרות שהעבירה את פעילותה הכלכלית לחברה שיווק סלע, חברה בבעלות בנו של בעל המניות. השופט טען כי פעילותן של שתי החברות טושטשה לחלוטין וכי ההבחנה ביניהן הפכה מלאכותית. כמו כן, השופט קבע כי המכתבים ששלחה סלע הבטון לעירייה אינם מהווים התנגדות תקפה וכי הנכס אינו פנוי. המערערים טענו כי בית המשפט לא קיים דיון מהותי וכי סכום החוב היה פגום. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי המכתבים ששלחו המערערים אינם מהווים התנגדות תקפה, כי הנכס לא פונה וכי חישובי העירייה לגבי החוב היו נכונים. השופט המליץ להחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך חישוב מחדש של סכום החוב, והורה להחזיר את הערבות שהופקדה על ידי המערערים. סגנית הנשיא שרה דברת והשופטים רחל ברקאי ואריאל ואגו הסכימו עם ההחלטה.