ע"א 7617/07

תקציר

במקרה דנן, הוטל על בית המשפט לקבוע האם המערער סובל מנכות נפשית עקב תאונה או שמא הוא מתחזה המגזים במצבו. בתחילה, שני המומחים שמונו על ידי בית המשפט, ד"ר קוץ ופרופ' קליין, הגיעו למסקנה כי המערער אינו מתחזה אלא סובל מנכות נפשית. למרות זאת, בית משפט קמא פסק בעבר נגד המערער, והטיל ספק במהימנותו בהתבסס על פסקי דין קודמים וראיות וידאו. עם זאת, במהלך הערעור נבדקו הממצאים באופן ביקורתי, ובפרט מבחן MMPI, שהצביע על התחזות אפשרית אך בסופו של דבר נקבע על ידי פרופ' קליין. בית המשפט הכיר בחשיבותן של חוות דעת מומחים בהערכת בריאות הנפש, במיוחד בעניינים פסיכיאטריים שבהם כלי האבחון המדויקים מוגבלים. משכך, קבעה ערכאת הערעור כי ראיותיו של המערער עומדות ברף ההוכחה האזרחי, המצביעות על נכות נפשית של ממש. לחוות הדעת של המומחים ניתן אפוא משקל משמעותי, שהוביל להחלטת ערכאת הערעור לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. בית הדין לערעורים התייחס גם לסוגיות הנוגעות לסיום העסקתו של המערער, קשר אותו להשפעת התאונה ולאחר מכן חישב פיצוי על בסיס שיעור נכות תפקודית בשיעור של 50%. בית המשפט פסק למערערת פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים כאחד, וקבע תקדים חדש לבחינת עדויות מומחים בעניינים משפטיים הקשורים לבריאות הנפש. בסופו של דבר, קבע ערכאת הערעור כי המערער סבל מנכות נפשית כתוצאה מהתאונה והיה זכאי לפיצוי הוגן, לרבות שכר טרחת עורך דין.