ת"א 38134-07-10

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (התובע) שילם תגמולים ליחיד (הנפגע) שנפגע בתאונת דרכים. לאחר מכן ניסה התובע לגבות תשלומים אלה מהנתבעים – הצדדים האחראים לכאורה לתאונה – באמצעות הגשת תביעה. זמן קצר לאחר הגשת התביעה, שילמה הנתבעת לתובע סך של 1,800,000 ₪, ובמהלך ההליך הסכימו שני הצדדים לנהל את התביעה על בסיס הסכם קיים בין התובעת למבטחים, ולא על פי חוק הביטוח הלאומי. התובע, מצדו, ויתר על תביעתו המקורית להלוואה עומדת ובמקום זאת ביקש לקבל בחזרה תשלומים בעבר ובעתיד עבור קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות. על פי חישובי התובע, הסכום הכולל הנתבע, כולל הריבית שנצברה, הסתכם בסך של 1,157,250 ₪. הנתבעים טענו כי התובע פעל בחוסר תום לב ובניגוד למקובל. לטענתם, התובע הגדיל את הגמלאות ששולמו לנפגע לאחר שתביעתו של האחרון נגד הנתבעים נדחתה, ללא כל שינוי במצבו של הנפגע. זאת ועוד, הנתבעים טענו כי התובע לא יידע אותם ואת בית המשפט על שינויים צפויים בחוק שישפיעו על הגמלאות המשולמות לנפגע. לחילופין, טענו הנתבעים כי היה על התובע להצטרף לתביעת הנפגע כתובע נוסף. הנתבעים ביקשו גם לתקן את כתב ההגנה שלהם כך שיכלול טענה נוספת לפיה היה על התובע לממש את זכות הזקיפה שלו – הזכות לחייב את הנפגע בסכומים שפוצו על ידי הנתבעים – כפי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט קיבל את עמדת התובעת כי זכותה להשבה אינה תלויה בתוצאות תביעתו של הנפגע, מה גם שתביעה זו הוכרעה. השופטת הדגישה כי ההסדר החוזי בין התובעת לבין המבטחים אינו תלוי ביחסים שבין הנפגע לבין המבטחים, ולכן ההכרעה בתביעת הנפגע אינה מחייבת את התובע. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת הנתבעים כי התובע פעל בחוסר תום לב בכך שלא הצטרף לתביעת הנפגע, שכן התובע לא היה חייב לעשות כן. באשר למימוש זכות הזקפה, הסכים בית הדין עם התובעת כי כוונתו הסובייקטיבית הברורה של הנפגע, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב הקבלה, מוגבלת לוויתור על קצבת נכות מעבודה. עוד סבר בית המשפט כי קבלת כספים נוספים על ידי הנפגע לאחר יישוב תביעתו כנגד הנתבעים אינה מעידה בהכרח על הסכמתו לזקיפת כספים אלה. השופטת ציינה כי טענת הנתבעים נעדרת ממד אובייקטיבי, מה גם שייתכן שצרכיו של הנפגע גדלו, והסכם הפשרה לא הביא בחשבון שינויים אלה. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת התובע ופסק לו 1,157,250 ₪, בנוסף לסכום שכבר שולם (1,800,000 ₪). כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע 150,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.