צ"א 15265-01-15

תקציר

פסק הדין דן בחשיבות ההגנה על הסביבה החופית והחופים, כפי שנקבע בחוק הגנת הסביבה החופית. היא מדגישה את העדיפות של שימור מרחבים אלה לטובת הציבור, ומדגישה את אופיים המוגבל של משאבים אלה בישראל. המבקשים במקרה זה הקימו מבנים על חוף ים בראשון לציון ללא ההיתרים הנדרשים ובניגוד לחוק החופים, תוך פגיעה משמעותית בסביבה החופית ופגיעה בזכות הציבור למעבר חופשי. המבנים, הכוללים כיכרות בטון, מסעדות וחופות צל, נבנו שלא כדין בשטח חוף הים, תוך פגיעה במערכות אקולוגיות ופגיעה בהנאת הציבור מהחוף. בית המשפט דוחה את טענות המבקשים כי קיבלו היתרי בנייה וזכויות חכירה מהרשות המקומית, שכן טענות אלה לא נתמכו במסמכים הנדרשים. יודגש כי זכותם של המבקשים בקרקע אינה רשומה ברישומים הרשמיים, ולעירייה לא הייתה סמכות להחכיר את הקרקע המיועדת ללא אישור מינהל מקרקעי ישראל. גם הליכי התכנון שיזמו המבקשים מצוינים כארוכים ולא וודאיים, וכוללים אישורים שונים מרשויות שונות. זאת ועוד, קיומם של כתבי אישום לפי חוק התכנון והבנייה אינו מקנה חסינות מפני הליכים לפי חוק החופים. למשיב, המשרד להגנת הסביבה, סמכות להוציא צווים לסילוק מטרדים הפוגעים בסביבה החופית, וסמכות זו אינה מוגבלת בהליכים פליליים מקבילים. גם טענת המבקשים כי חוק החופים אינו חל רטרואקטיבית נדחית, שכן הוראות המעבר של החוק מרמזות על תחולה אקטיבית. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי המבקשים עושים שימוש שלא כדין במקרקעי ציבור וגרמו לפגיעה מהותית בסביבה החופית ובנגישות הציבור. הבקשה לביטול הצווים לפי סעיף 9 לחוק החופים נדחית, ויש להרוס את המבנים עד ליום 20.4.2015. פסק הדין נועד לאזן בין האינטרס הציבורי בשמירה על משאבי החוף לבין זכותם של המבקשים לחופש עיסוק, תוך התמקדות באופיין הבלתי חוקי של המבנים ובצורך להגן על משאבי החוף היקרים של ישראל.