ת"פ 37/05

תקציר

הנאשמים, חברת בנייה ומנהלה, הואשמו במספר עבירות בניגוד לחוק הבטיחות בעבודה ולתקנותיו, הנוגעות לאתר בנייה המופעל על ידם. באופן ספציפי, הם הואשמו ב: הפרת צו בטיחות בהפעלת מנוף למרות ליקויי בטיחות ידועים; מתן אפשרות להפעלת העגורן על ידי מפעיל בלתי מורשה; אי הקפדה על כך שרק כוח אדם מורשה נתן אותות למפעיל המנוף; אי בדיקת אביזרי הרמה כל שישה חודשים; ואי הודעה לרשויות הרלוונטיות על סיום תפקידו של מנהל עבודה באתר ועל מינוי מחליפו. הנאשמים הכחישו את ההאשמות וטענו כי הן נבעו מכשלי חקירה, לרבות אפליית מנהל התאגיד, שלא הוזהר כראוי ונשללה ממנו הזכות להיוועץ בעורך דין בחקירתו. עוד טענו כי יש לדחות את כתב האישום, או לחילופין לקבוע כי אמרת המנהל אינה קבילה או שאין לה משקל, בשל מחדלי החקירה. בית המשפט קבע כי טענות הנאשמים בדבר מחדלי חקירה אינן נתמכות בראיות או אינן מספיקות כדי להצדיק את הסעדים הקיצוניים המבוקשים. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי הנתבעים הפרו את צו הבטיחות בכך שהפעילו את העגורן למרות בעיות בטיחות בולטות. בנוסף, החברה הורשעה בכך שאפשרה לאדם ללא רישיון להפעיל את המנוף, ושני הנאשמים הורשעו בכך שלא דאגו לשימוש באיתותים מורשים, וכן באי בדיקת אביזרי הרמה כנדרש. בית המשפט הרשיע את החברה גם בכך שלא מינתה מנהל עבודה והודיעה לרשויות הרלוונטיות בהתאם. המנהל נמצא אחראי לעבירות אלה לפי סעיף האחריות המוחלטת בחוק הבטיחות בעבודה, שכן לא הוכיח כי בוצעו ללא ידיעתו, ולא נקט אמצעים סבירים למניעתן. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בכל סעיפי האישום. הקראת פסק הדין נקבעה למועד מאוחר יותר, עם אפשרות לנאשמים להביע שביעות רצון מפסק הדין הכתוב ולוותר על הופעתם בהקראה. הצדדים הוזמנו להציג טיעונים לגזר הדין במועד אחר.