ת"א 16701-07-21

תקציר

הנתבעים, בני זוג, היו בעלי בית פרטי ברמת גן וחתמו על הסכם עם התובעים, שני מתווכי נדל"ן, להזמנת שירותי תיווך לצורך מכירת הבית. ההסכם כלל סעיף בלעדיות, המחייב את הנתבעים לשלם לתובעים דמי תיווך בשיעור של 1% ממחיר מכירת הנכס, ו-2% נוספים כפיצוי במקרה של הפרת חוזה. הנתבעים אף הסכימו להודיע לתובעים על כל קונה פוטנציאלי וביקשו כי התובעים יפרסמו את הנכס. התובעים פרסמו את הנכס והביאו קונים פוטנציאליים, אך הנתבעים ניהלו משא ומתן חשאי עם קונה אחר ומכרו את הנכס מבלי ליידע את התובעים. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי הסכם הבלעדיות אינו תקף בשל אורכו וכי הם הונו או עושקו על ידי התובעים. נמצא כי טענות הנתבעים היו בעל פה ולא נתמכו בראיות, וכי התנהלותם מעידה על חוסר תום לב. בית המשפט דחה גם את הטענה כי התובעים לא היו הגורם היעיל בעסקה, וציין כי הנתבעים אישרו את פעילות השיווק של התובעים וכי החלטת הרוכשים לרכוש את הנכס הושפעה מהפרסום של התובעים. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעים לשלם את מלוא דמי התיווך בסך 79,560 ₪ ואת הפיצוי המוסכם של 2% ממחיר המכירה, בסך 238,680 ₪, כולל מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויבו הנתבעים בכיסוי הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 35,000 ₪. התשלומים היו אמורים להיות צמודים למדד ולכלול ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 8.12.2022.