ע"פ 8798/12

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תיק פלילי נגד קשיש שהואשם בשני סעיפים של תקיפה מינית של קטינים. בית המשפט המחוזי מצא את הנאשם אשם מעבר לכל ספק סביר בשני האישומים וגזר עליו ארבע וחצי שנות מאסר. הנאשם ערער על פסק הדין, אך ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות ושקלה את הטיעונים שהעלה בא כוח המערער, לא מצאה עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדגיש את העיקרון המבוסס היטב, לפיו על ערכאת הערעור להתערב רק לעתים רחוקות בקביעות העובדתיות ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא, אשר יתרונו בצפייה ישירה בעדים. השופטים לא מצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות במקרה זה. הם הסכימו עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את עדויות המתלוננים ודחו את הסבריו של המערער כחסרי בסיס ותמוהים. זאת ועוד, ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי מחדלי חקירה לא העלו ספק סביר בדבר אשמתו של המערער, שכן מכלול הראיות, לרבות הודעותיו של המערער עצמו, הצביע על אשמתו. השופטים דנו גם בהיעדר ראיות DNA או טביעות אצבע והדגישו כי היעדרן אינו שולל את הראיות המפלילות שהוצגו. לבסוף, בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי היה מידתי ומאוזן, ומשכך לא ראה עילה להתערב בו. החלטתו של השופט נ' סולברג נתמכה על ידי השופטים א' ארבל וח' מלצר.