ע"א 6840/18

תקציר

לרשות הפלסטינית (המבקשת) הוגשה בקשה לעכב את ביצוען של שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה הראשונה, מיום 28.6.2018, הורתה למבקש לשלם ל-52 משיבים פיצויים בסך כולל של 13,181,887 ₪ בגין כליאת שווא ותקיפה. ההחלטה השנייה, מיום 5.12.2017, חייבה את המבקש לשלם למשיבים סך של 899,870 ₪ בגין הוצאות חוות דעת מומחה. הן המבקש והן המשיבים ערערו על החלטות בית המשפט המחוזי, כאשר המבקש ביקש עיכוב ביצוע עד להגשת הערעור. המבקש טען כי סיכויי הצלחת ערעורו סבירים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם בשל מצבם הכלכלי הירוד. הם גם הביעו חשש כי לא יוכלו להשיב את הכסף מהמשיבים אם ערעורם יתקבל, שכן מצבם הכלכלי הנוכחי של המשיבים מקשה על הגבייה. עם זאת, המשיבים התנגדו לבקשה, תוך שהם מדגישים את חוסר הניקיון של המבקש ואת סיכויי ההצלחה הנמוכים נוכח התשתית העובדתית של החלטות בית המשפט המחוזי. עוד טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, נוכח מצוקתם הכלכלית. בית המשפט דחה את בקשת המבקש, בקובעו כי המבקש לא הוכיח די הצורך את מצוקתו הכלכלית או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי טענות המבקש בדבר יכולתם של המשיבים לשלם סותרות. לבסוף, קבע בית המשפט כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי לפסק הדין החלקי מוצדקים, וניתן למתן את חששותיו של המבקש על ידי כך שבא כוח המשיבים יחזיק את הסכום בנאמנות עד להכרעה בערעור. לפיכך חויב המבקש להפקיד את הסכומים המדוברים אצל בא כוח המשיבים.