רע"א 9483/17

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסיווג החלטות המתקבלות בהליכי פירוק, תוך הבחנה ספציפית בין "פסקי דין" לבין "החלטות אחרות" לפי הדין הישראלי. חלקה הראשון של ההחלטה, שעניינו ביטול מינוי מנהל מיוחד, נחשב ל"החלטה אחרת" וניתן לערער עליו רק ברשות. זאת משום שהיא למעשה מבקשת בחינה מחודשת של המינוי המקורי. החלק השני, שעניינו מינוי מפרק קבוע, מסווג אף הוא כ"החלטה אחרת" המחייבת רשות ערעור. הדבר מוצדק בכך שמינוי מפרק קבוע נובע באופן טבעי מההחלטה להוציא צו פירוק, ויש לראות את השניים כחלק מאותה "יחידה פרוצדורלית". זאת ועוד, הסמכויות הנרחבות המוקנות למפרק הקבוע, הליך המינוי וכישוריו אינם גוברים על העובדה שההחלטה בעניין המפרק הקבוע היא משנית לצו הפירוק. כך, שני חלקי ההחלטה מסווגים כ"החלטות אחרות", ונדרשת בקשת רשות ערעור כדי לערער עליהם. לבסוף, פסק דין זה נועד ליצור הליכים אחידים ומתיישרים עם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הקרוב. אשר על כן, הערעור בערעור 9916/17 נדחה, ובקשת רשות הערעור בע"א 9483/17 תימשך.