בע"מ 5279/16

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך הנוגע לשתי צוואות, השייכות לזוג נשוי - אמו ואביו של המבקש. המבקש ערער על פסק הדין בדבר ביצוע צוואת אביו, ובעקבותיו על פסק דינה של צוואת אמו, בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. המבקש טען כי בית המשפט לענייני משפחה לא דן בשתיים מטענותיו בנוגע לצוואת אביו, ועל כן יש להפוך את ההחלטה. הטענה הראשונה הייתה לגבי היקף העיזבון של אביו, והטענה השנייה הייתה לגבי שינוי הצוואה של אמו, שלטענת המבקש, היה הדדי. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את טענות המבקש, מה שהוביל את המבקשת לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. האם והאפוטרופוס הכללי, שהיו המשיבים בתיק זה, טענו כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה אינה פסק דין, ולכן לא ניתן לערער עליה ישירות לבית המשפט המחוזי. במקום זאת, בקשת רשות ערעור הייתה צריכה להידון בפני שופט יחיד. המבקש, לעומת זאת, טען כי בית המשפט המחוזי קיבל סמכות לדון בתיק כאשר הסכים להשאיר את השאלה אם לדחות את בקשתו לשיקול דעתו של בית המשפט. שופט בית המשפט העליון החליט לדון בבקשה כערעור שהתקבל, וקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, שכן החלטת בית המשפט לענייני משפחה היא אכן פסק דין, שיש לערער עליו ישירות לבית המשפט המחוזי. משכך, הורה שופט בית המשפט העליון על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, והחזיר את הערעור לבית המשפט המחוזי לדיון חוזר שיוכרע כראות עיניו של בית המשפט. פסק הדין ניתן בתנאי שהמבקש יפקיד בטוחות או יקבל פטור.