תלה"מ 13548-04-17

תקציר

פסק דין זה דן בחובתו של האב הנתבע לשלם מזונות עבור ילדו הקטין לאחר גירושין מהאם התובעת. תחילה משרטט השופט את המסגרת המשפטית, ומסביר כי על פי החוק הישראלי, אב יהודי הוא האחראי הבלעדי למזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל שש. חובה זו היא מוחלטת, כלומר עליו לשלם ללא קשר למצבו הכלכלי או למקורות ההכנסה החלופיים של הילד. האם אינה פטורה מתשלום מזונות, אך אחריותה היא בדרך כלל משנית לחובת האב. לאחר מכן מגדירה השופטת את צרכיו החיוניים של הקטין, תוך הבחנה בין צרכים התלויים בשהייה (כגון מזון ולינה) לבין צרכים שאינם תלויים בשהות (כגון דמי גן והוצאות רפואיות). האם לא הביאה ראיות מספיקות לצרכיו של הילד, ולכן הפנתה השופטת לפסיקה הרווחת בנושא, וקבעה כי הסכום לצרכים חיוניים עומד על 1,600 שקל לחודש, לא כולל דמי חלקה ודמי אחזקה. לאחר מכן, השופט שקל את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, תוך התחשבות בהכנסותיהם ובכושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלהם. האם עובדת במשרה חלקית במקביל ללימודים והכנסתה החודשית עומדת על 3,250 שקל, סכום שהשופט צופה כי יגדל משמעותית עם סיום לימודיה. הכנסתו החודשית של האב נאמדת בכ-13,176 ש"ח מעבודתו. על בסיס זה קבעה השופטת את חלקם של ההורים בהוצאות הילד: האם תשתתף 31% והאב 69%. לאחר מכן חישבה השופטת את תשלומי המזונות בהתאם, תוך התחשבות בזמן שהילד מבלה עם כל הורה. מכיוון שהילד מתגורר בעיקר עם האם, היא תקבל מהאב 1,023 שקל בחודש. עם זאת, מכיוון שהאב מחזיק במשמורת לתקופה משמעותית, החליטה השופטת כי על האב לשלם את מלוא הסכום של 2,277 שקל לחודש ישירות לאם, ולעגל אותו ל-900 שקל מטעמי נוחות. סכום זה ישולם מדי חודש עד שהילד יגיע לגיל שש, ולאחר מכן תהפוך חובתו של האב ליחסית, והאם תקבל 900 שקל בחודש בלבד. השופט פסק גם על מספר הוצאות נוספות. האב יישא ב-69% מההוצאות הרפואיות החריגות של הילד ומהוצאות החינוך, כולל שיעורים פרטיים בנושאים ספציפיים. תשלומי המזונות יוצמדו למדד המחירים לצרכן וישולמו מדי חודש מראש על ידי האב, עד שהילד יגיע לגיל 18 או יסיים תיכון, לפי המאוחר. במהלך שירות החובה הצבאי או הלאומי של הילד, יופחתו דמי המזונות ל-1/3 משיעורם הקודם. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם ליולדת. לבסוף הורה השופט לפרסם את פסק הדין ללא כל פרטים מזהים על הצדדים וסגר את התיק. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.