בר"מ 9161/11

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה בדבר פרשנות חוק הנוגע לתביעתם לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בגין נזק שנגרם למקרקעיהם כתוצאה מהחלטה תכנונית. בית המשפט דחה את בקשתם למתן רשות ערעור. השאלה המשפטית שהוצגה על ידי המבקשים נמצאה ספציפית לעובדות המקרה שלהם ומוגבלת בהיקפה, ופסקי דין קודמים עלו בקנה אחד עם החלטות של ערכאות נמוכות יותר במקרה זה. יתר על כן, המבקשים לא הצליחו להוכיח כי הנושא גרם לפילוג בפסקי דין קודמים, ופרשנותם לחוק הייתה בלתי סבירה. טענותיהם נגעו ליישום החוק בעניינם והסתכמו בבקשה מבית המשפט לבחון מחדש את הראיות, שלא היוותה סיבה מספקת למתן רשות ערעור. המבקשים תבעו פיצוי בגין נזק עקיף למקרקעין המוחכרים שלהם, ובית המשפט הסכים עם קביעות הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן זכויותיהם אינן משתרעות מעבר לאלה של חוכר, והם אינם זכאים להטבות כלשהן מעבר לאלה שנקבעו בחכירתם. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ש"ח.