עב"ל 10824-12-22

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם המשיב כי המערער, אף שהיה חולה מאוד, לא מילא אחר התנאים הנדרשים בתקנה 1(ב) לקבלת הטבות מיוחדות. מטרת התקנה היא לאתר מקרים חריגים של אנשים עם שיעור נכות הנמוך מ-75% מנפגעי עבודה ולהציע להם סיוע נוסף לתפקודם היומיומי ולשיקומם. על מנת לעמוד בדרישות, על המערער להיות בעל נכות יציבה בשיעור של 85% לפחות כתוצאה מפגיעה בעבודה וליקויים באיברי הנישואין, כאשר לפחות שני שלישים מהנכות מיוחסת לפגיעה בעבודה. בית המשפט הבהיר את הפרשנות של המונח "איברי נישואין", וקיבל את עמדת המשיב לפיה היא מתייחסת למצבים בהם שני איבריו של זוג נפגעים, דבר המגדיל את הקושי התפקודי היומיומי. לקות השמיעה והטנטון של המערער ענו על הגדרה זו, אך ליקויים אחרים לא. אשר לתנאי השני, הסכים בית המשפט עם עמדת המשיב כי הנכות כולה, ולא רק הרוב, צריכה לנבוע מפגמים באיברי הנישואין. מאחר שנכותו של המערער מנפגעי עבודה היוותה רק 35% מסך נכויותיו, הוא לא עמד בדרישות. לא היה צורך לפרש הוראות אחרות שכן המערערת לא עמדה בתנאי הסף. לפיכך נדחה הערעור ללא הוצאות, וההחלטה נשלחה לשני הצדדים.