ע"א 8575/12

תקציר

המערער, יליד 1983, נפגע לכאורה בתאונת עבודה בשנת 2005 בעת שעבד אצל המשיב מס' 1 והמשיב שכנגד מס' 1 (המשיב). המערערת תבעה את המשיב ואת מבטחתו. המשפט על אחריות ונזקים פוצל. בית משפט קמא מצא לטובת המערערת את החבות, ודחה את טענת המשיב לרשלנות תורמת. בגין הנזקים מינה בית המשפט שלושה מומחים רפואיים באורתופדיה, אורולוגיה ובריאות הנפש. המומחה האורתופדי קבע נכות לצמיתות בשיעור של 20%, המומחה האורולוגי קבע נכות של 50% עקב דלקת כרונית בשלפוחית השתן, והמומחה לבריאות הנפש קבע כי אין נכות נפשית. בית משפט קמא קיבל את חוות דעתו של המומחה לאורתופדיה וקבע את נכות המערערת על 20%, נכות תפקודית על 25%, וחישב את הפסדיה ב-NSI 1,046,116, בניכוי תגמולי המל"ל. שני הצדדים ערערו. ערעורו הנגדי של המשיב בעניין החבות נדחה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית משפט קמא. גם טענתו העיקרית של המערער בדבר דחיית חוות דעתו של המומחה האורולוגי נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל טעות בהערכת חוות הדעת של בית משפט קמא את חוות הדעת של המומחה ובמסקנתו כי לא הוכח קשר סיבתי בין תלונותיו האורולוגיות של המערער לבין התאונה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת למינוי מומחה אורולוגי נוסף ואת טענתה בדבר חוות דעתו של המומחה לבריאות הנפש. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענת המערערת כי היה על בית משפט קמא לחשב את הפסדי השכר העתידיים עד גיל 67, אך טעות זו קוזזה על ידי טענות המערער שכנגד. בסופו של דבר, הערעורים נדחו ללא הוצאות.