תע"א 1785/09

תקציר

פסק הדין דן בתחולת צו הארכת הגומי על עבודת התובעת ומפעל הנתבעת. בית המשפט מקבל את טענת התובעת כי עיסוקו העיקרי של המפעל הוא בתעשיית הגומי, ומכאן חל צו ההארכה. פסק הדין דן גם במסגרת הנורמטיבית ובתביעה להפרשי שכר על בסיס טבלאות השכר בצו ההארכה. מסקנתו היא כי בעוד שהצו והטבלאות תקפים, היעדר העדכון וחקיקת חוק שכר מינימום הופכים אותם למיושנים. בית המשפט מצדד בנתבעת ובהסתדרות כי יש לעדכן את התעריפים בהתאם להסכמי תוספת יוקר המחיה. לפיכך, התביעה להפרשי שכר נדחית. בנוסף, בית המשפט בוחן את התביעה לתשלום ותק נוסף. היא מקבלת את הטענה כי מטרת העלאת הוותק היא לתגמל עובדים על התמדתם ומסכימה כי מדובר בתוספת נפרדת לשכר היסוד. עם זאת, מאחר שהתוספת לא עודכנה בפועל, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,936.24 ₪ כתוספת ותק. בית המשפט דן גם בתביעה להפרשות לביטוח מנהלים, וקובע כי ראיות התובע אינן מספיקות לתמיכה בתביעה. ככלל, נדחות התביעות בגין הפרשי שכר ודמי ביטוח, ואילו התובעת זכאית לתשלומי ותק נוספים בסך 1,936.24 ₪. יתר על כן, מאחר שהנתבעת ביטלה את התביעה לניכויים, סכום זה אינו כפוף להפחתות כלשהן. לבסוף, בהינתן יחסי העבודה המתמשכים, בית הדין אינו מטיל אחריות להוצאות משפט על מי מהצדדים.