ה"ש 9/22

תקציר

בבקשה, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: טוהר הבחירות ופסיקת ועדת הבחירות המרכזית** **עקרונות יסוד וערכים דמוקרטיים:** המסמך מדגיש את מרכזיותו של עקרון טוהר הבחירות כעומד בבסיס שיטת המשטר הדמוקרטי. כפי שצוין בפסק הדין בע"פ 71/83 פלאטו שרון נ' מדינת ישראל, טוהר הבחירות הוא תנאי הכרחי להגשמת מטרות דמוקרטיות מהותיות, כגון ייצוג יחסי נאות של דעות הציבור, מניעת ניצול לרעה של כוח השלטון, והבטחת בחירה חופשית ואוטונומית של האזרח. כל פעולה של כפייה, השפעה לא הוגנת או שחיתות, הפוגעת בחירות הבחירה של האזרח, מהווה פגיעה עמוקה ביסודותיה של ההוויה הדמוקרטית. **חובת הרשויות בשמירה על טוהר הבחירות:** על מנת להבטיח את טוהר הבחירות, מוטלת חובה על כל רשות – הן במישור המנהלי והן במישור הפלילי – לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה. ועדת הבחירות המרכזית נושאת באחריות למימוש ערכים אלה בהיבט המנהלי, בעוד שרשויות אכיפת החוק אחראיות למימושם בהיבט הפלילי. **התפתחות הפסיקה והרציונל להחלטות:** לאורך השנים, קודמיו בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (השופטים א' רובינשטיין ו-ס' ג'ובראן) קבעו כי קלפיות שבהן הוכחו לכאורה פגמים מהותיים, שאינם משקפים את רצון הציבור, לא יכללו בתוצאות הבחירות הרשמיות. החלטות אלו התבססו על ראיות מינהליות שהעידו על חשד לזיופים או שיבושים בהליך ההצבעה. **המקרה הנדון: "שיטה" להכנסת מעטפות עודפות:** במקרה הנדון, עלו ראיות המצביעות על הפעלתה של "שיטה" להכנסת מעטפות הצבעה עודפות לקלפיות שונות ביישוב ירכא. דפוס אחיד וזיהוי חתימות זהות על מעטפות במספר קלפיות חיזקו את החשד. ממצאים אלה הועברו לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה ולממלא מקום מפכ"ל המשטרה לבחינת פתיחת חקירה פלילית. **הבחנה בין היבטים מינהליים לפליליים:** המסמך מדגיש את ההבחנה בין הטיפול במישור המינהלי (פסילת קלפיות, אי-הכללתן בתוצאות) לבין הטיפול במישור הפלילי (חקירה והגשת כתבי אישום). הפסיקה מדגישה כי גם אם הצטברות הקלפיות הפסולות אינה משנה את תוצאות הבחירות הכלליות, אין בכך כדי למנוע חקירה פלילית. **"מבחן אחוז הליקוי הפוסל" - חידוש משפטי:** כחידוש משפטי, נקבע "מבחן אחוז הליקוי הפוסל". במסגרתו, קלפי תיפסל רק אם הפגם בה עולה על 3.25% ממספר הקולות הכשרים בה. מבחן זה נועד לאזן בין הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר לבין הזכות לטוהר הבחירות, וכן ליישם את עקרון המידתיות. קביעה זו נסמכת בהיקש על הוראת סעיף 81(א) לחוק הבחירות (אחוז החסימה). **יישום המבחן והחלטות ספציפיות:** המסמך מפרט את ההחלטות לגבי כל אחת מהקלפיות הנדונות, תוך יישום "מבחן אחוז הליקוי הפוסל" והבחנה בין מקרים בהם הפגמים איפשרו בידוד של הקולות הבעייתיים לבין מקרים בהם הפגמים היו מהותיים ואיפשרו חידוש ספירה. במקרים בהם הראיות היו חותכות או מהותיות, וניתן היה לטעון כי "חוטא נשכר", ננקטה גישה מחמירה יותר. **העברת ממצאים לרשויות אכיפת החוק:** כלל הממצאים הנוגעים לפגמים וחשדות לעבירות הועברו ללא דיחוי לטיפול היועץ המשפטי לממשלה ולממלא מקום מפכ"ל המשטרה, לצורך בחינת פתיחת חקירה פלילית. **סמכויות ועדת הבחירות המרכזית ובית המשפט המחוזי:** המסמך מבהיר כי הסמכות להורות על בחירות חוזרות בקלפיות אינה בסמכות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אלא נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מכוח סעיף 86 לחוק הבחירות. היועץ המשפטי לממשלה מתבקש לשקול הגשת ערעור ובקשה להורות על בחירות חוזרות. **לוחות זמנים ופרסום תוצאות:** המסמך מדגיש את סד הזמנים הקצר שנקבע בחוק (תוך שמונה ימים מיום הבחירות) לפרסום התוצאות הסופיות. לאחר פרסום התוצאות, סמכות ועדת הבחירות המרכזית לתקן את התוצאות פוקעת. **סיכום והערכה:** הפגמים והחריגות שהתגלו אינם מעיבים על כ-10,880 הקלפיות האחרות בהן התנהלו הבחירות כשורה. המסמך מביע הערכה לעבודתם של כל האנשים שהיו מופקדים על ארגון וניהול יום הבחירות, והדגש על כך שפרק זה של טוהר הבחירות בא על סיומו עם פרסום התוצאות הסופיות.