ת"א 49970-12-20

תקציר

פסק הדין מוצא לטובת התובע, שהוא המשכיר, ולטובת הנתבע, שהוא השוכר, בסכסוך על הפרת הסכם שכירות. השוכר לא שילם דמי שכירות עבור נכס מסחרי, בנימוק של מגפת הקורונה וצעדי מנע לכאורה שמנעו ממנו להפעיל את עסקיו. עם זאת, בית המשפט מצא כי השוכרים לא הוכיחו את יסודות ההגנה המונעת, שכן הם לא חשפו מידע חיוני על פעילותם העסקית וניסו להסתיר את העובדה שהנכס עדיין היה בשיפוצים במהלך המגפה. בנוסף, השוכר הפר בעבר התחייבויות אחרות על פי הסכם השכירות, דבר המלמד על דפוס של אי ציות. בית המשפט קבע כי המשכיר פעל בתום לב והיה רשאי לדרוש פינוי ופיצויים. השוכר והערבים חויבו לשלם למשכיר 980,000 ₪, כיסוי דמי שכירות שלא שולמו, פיצוי מוסכם בגין הפרות יסודיות וחיובים נוספים. בית המשפט פסק גם בבקשות לצווי מניעה ופסק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים חויבו לבצע את התשלומים ביחד ולחוד.