ע"א 1207/18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה למחיקת סעיפים מסוימים בהודעת הערעור הנוגעים לשני מסמכים: הודעת דואר אלקטרוני מיום 3.12.2008 ומסמך מצה"ל מיום 23.6.2008. המשיב ביקש את המחיקה בנימוק שמסמכים אלה לא הוגשו כראיה במהלך המשפט. המערערים התנגדו לבקשה. בית המשפט קבע כי אין לעיין במסמכים בכתבי טענות שלא התקבלו כראיה במשפט המקורי. אשר להודעת הדוא"ל, הודו המערערים כי היא לא הוצגה כראיה ואף הגישו בקשה לקבלתה בהליך הערעור. בית המשפט קבע כי כל התייחסות אליו בכתבי הטענות הנוכחיים מוקדמת מדי עד לקבלת החלטה על קבילותו. באשר למסמך הצה"לי, קבע בית המשפט המחוזי במפורש בפסק דינו כי הוא אינו נחשב לראיה. לפיכך, על פי הכללים הפרוצדורליים, לא ניתן להתייחס אליה גם בערכאת הערעור. טיעוני המערערים להכללתם צוינו, אך לא שינו את הקביעה. בית המשפט הורה למערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת בתוך 15 יום, תוך הסרת כל התייחסות למסמכים אלה. בנוסף, בית המשפט התווה לוח זמנים להגשת סיכומים הקשורים לערעור וביטל את הדיון שנקבע ליום 18.5.2020 בשל מחלת הקורונה. כן נדרשו המערערים לכסות את הוצאות המשיב בקשר עם הבקשה. החלטה זו ניתנה ביום 29.3.2020.