בר"מ 42/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פטור מארנונה. המבקש, שבבעלותו בניין לא גמור, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי שפטר את הבניין מארנונה. לדברי בית המשפט, המבנה אינו ראוי לשימוש ולכן פטור ממס על סמך פסיקה קודמת בנכס נפרד. ועדת הערר, שהיא טריבונל מנהלי, פסקה בעבר נגד בקשת הבעלים לפטור, אך בית המשפט המחוזי ביטל אותה. השופט שבחן את בקשת רשות הערעור דחה את הבקשה, תוך שהוא מסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפסק הדין הקודם ותחולתו על המקרה הנוכחי. השופט קבע כי מצבו הפיזי של הנכס הופך אותו ללא ראוי לשימוש ולכן פטור ממס, למרות ניסיונו של הבעלים לטעון אחרת. השופט דחה גם את טענות העותר בדבר ממצאיה העובדתיים של הוועדה ונטל ההוכחה, ואישר את סמכותו של בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטות הוועדה. כמו כן, הובהר כי הפטור הזמני של המשיבה לנכס חדש וריק אינו סותר את טענתה כי הבנייה לא הושלמה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.