תפ"ח 820/05

תקציר

מדובר בכתב אישום בגין אונס ומעשה סדום שהוגש נגד אלכסנדר גורביץ', עובד בפאב ירושלמי, על ידי מלצרית בת 16 בשם לנה. התקרית התרחשה כאשר לנה ביקרה בפאב וחיפשה ראיון עבודה אצל גורביץ'. הם שתו יחד וניהלו שיחה אינטימית. לאחר מכן, כך נטען, נעל גורביץ' את הפאב, הגביה את התריסים ואנס את לנה פעמיים לאחר שנרדמה. התביעה הסתמכה במידה רבה על עדותה של לנה, שהיו בה כמה סתירות ואי בהירויות. לדוגמה, לנה טענה שהייתה שיכורה מאוד, אבל מעשיה - כמו ביצוע שיחות טלפון וניווט ברחובות - לא עלו בקנה אחד עם מישהו במדינה זו. יתר על כן, התנהגותה של לנה במהלך האירוע, כולל השתתפות פעילה במפגש המיני הראשון וחזרה לקרבתו של גורביץ' לאחר הפסקה, העלתה ספקות לגבי טענתה לאי הסכמה. ההגנה טענה כי המעשים המיניים היו בהסכמה. גרסתו של גורביץ' לאירועים הייתה בדרך כלל עקבית וסבירה, אם כי בתחילה שיקר למשטרה מתוך פחד. בית המשפט התייחס גם לכשלי חקירה, ובהם חוסר היכולת של המשטרה לאתר עד מפתח, אודי, שיכול היה לברר את מצבה הנפשי של לנה ואת האירועים שהתרחשו בפאב. בסופו של דבר זיכה בית המשפט את גורביץ' מחמת הספק הסביר. הראיות לא הוכיחו מעבר לספק סביר כי לנה לא הסכימה או כי הייתה במצב שמנע ממנה להתנגד. חוסר העקביות בעדותה של לנה, יחד עם סבירותם של הסבריו של גורביץ' וכשלי החקירה, היטו את הכף לטובת הנאשם. השופטים הדגישו כי בהחלטתם אין משמעות להערכה שלילית של דמותה של לנה או אמונה שהיא בדתה את האירועים. הם הגיעו למסקנה כי הספק הסביר ממנו נהנה הנאשם מחייב את זיכויו.