תפ"ח 27796-06-20

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס לעבירת מין שביצע אב בבתו בת השש, בה הכניס את ידו מתחת למכנסיה וליטף את ישבנה, וכן שפשף את איבר מינו בישבנה כששניהם לבושים באופן מלא. האירוע תואר כספונטני ולא מתוכנן מראש, אם כי גם הוא אופיין ככזה שהתפתח עם הזמן ולא היה רגעי. מעשיו של האב גרמו לפגיעה משמעותית בתחושת הביטחון של הילד, וכתוצאה מכך לחרדה ולקשיים ביצירת קשרים חברתיים. הקורבן חווה גם תסמינים פיזיים, כגון הרטבת לילה, בעקבות התקיפה. בית המשפט הכיר בחומרתן הרבה של עבירות המין בתוך התא המשפחתי, והדגיש את הפרת האמונים ואת פגיעותם של הצעירים והתמימים. בהתבסס על הערכים המוגנים שנפגעו וחומרת העבירה, קבעו השופטים את טווח הענישה ההולם בין 12 ל-30 חודשי מאסר. הם דנו גם בסיכויי השיקום של הנאשם, וציינו כי למרות שעבר טיפול, הוא עדיין בשלב הראשוני של זיהוי הדפוסים הבעייתיים שלו ולקיחת אחריות על מעשיו. בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הודאתו באשמה, היעדר עבר פלילי והשפעת המעצר על חיי משפחתו, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי עונש של עבודות שירות יהיה בלתי הולם ובלתי מידתי במקרה זה. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי נוסף וצו פיצויים בסך 30 אלף שקל לטובת הקורבן הקטין. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות בעקרונות ההלימות, ההרתעה והפגיעה המשמעותית שנגרמה לנפגע, במיוחד בהתחשב בקשר המשפחתי ובגילו הצעיר של הנפגע. זכות הערעור על פסק הדין ניתנה גם לתביעה וגם להגנה, עם מועד אחרון של 45 יום.