עב"ל 46262-02-11

תקציר

במקרה דנן, דחה בית המשפט את הערעור לאחר עיון מעמיק בטיעוני הצדדים ובחומרי התביעה. במרכז החלטת בית המשפט עמד המשקל המשמעותי שניתן לחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, הליך סטנדרטי אלא אם קיימת סיבה עובדתית או משפטית משכנעת לסטות. המערער, שטען לפגיעה בכתף הקשורה לעבודה, לא הוכיח הצדקה כזו. אחת הנקודות השנויות במחלוקת הייתה סוג הפטיש ששימש בעבודתו של המערער – פרט שהמומחה הרפואי שקל בתחילה. למרות טענותיו הסותרות של המערער לגבי סוג הפטיש ומשקלו, לא הובאו ראיות ממשיות המוכיחות כי הערכת המומחה התבססה על עובדות שגויות. זאת ועוד, בתשובה לשאלות הבהרה טען המומחה כי מחלתו של המערער אינה קשורה לעבודתו אלא נובעת מהתקדמות טבעית של המחלה. בית הדין האזורי דחה אפוא בצדק את טענת המערערת להכיר בלקיעת כתף כפגיעה בעבודה. לפיכך נדחה הערעור, ללא צו להוצאות, ואישר את חוות דעתו של המומחה כגורם מכריע בפסק הדין שניתן על ידי נילי ארד (נשיאה), יגאל פליטמן (סגן נשיא), לאה גליקסמן (שופטת) והנציגים אלי וייץ ויחזקאל דסקל.