ע"פ 8279/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הרשיע את המערערים באישומים המיוחסים להם בהשלכת בקבוקי תבערה לעבר שני מתלוננים וגרימת כוויות קשות. לחלופין ערערו המערערים על העונש שהוטל עליהם. המערערים טענו כי בידיהם ראיות חדשות המוכיחות כי אדם נוסף, מרעי ואאיל, הוא העבריין האמיתי, וביקשו להגיש שתי ראיות נוספות. הראיה הראשונה הייתה שיחה מוקלטת בין המערער מס' 2 לבין מרעי, והשנייה הייתה תצהירו של איאד גיד. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות החדשות והחליט לקיים את פסק דינו הקודם, וקבע כי הראיות החדשות אינן משנות את התמונה הראייתית הכוללת המצביעה על המערערים כמבצעים. באשר לערעור על הכרעת הדין טענו המערערים כי שגה בית המשפט המחוזי בממצאיו העובדתיים והמהימנים, וכי הראיות החדשות מעלות ספק סביר באשמתם. אשר לערעור על גזר הדין, טענו המערערים כי יש להקל בו נוכח חלוף הזמן ועברו הפלילי הנקי. בית המשפט דחה את הערעור על כל חלקיו. בית המשפט קבע כי טענות המערערים כנגד ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית המשפט המחוזי אינן משכנעות ואינן מצדיקות התערבות בפסק דינו המנומק והמבוסס היטב של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי את הראיות החדשות ועם מסקנתו כי אין בהן כדי לבסס ספק סביר בדבר אשמתם של המערערים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי היה מאוזן וראוי בנסיבות העניין, ועל כן לא ראה עילה להתערב בו. השופט ס' ג'ובראן הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, החלטה שעליה הסכימו המשנה לנשיא א' ריבלין והשופטת א' חיות.